לואיסה פריס פרק א = איך הכל התחיל

(מי שלא קרא את ההקדמה שייקרא לפני שהוא מתחיל יהיה לו קשה להבין בלי ההקדמה)

אני ישבתי בחדרי וציירתי על נייר שן שהורי קילפו לי ציירתי איך לפי דעתי נראים החיים עצל עיירה עשירה!!

ציירתי בית עם שלוש קומות של שן ציירתי המון דברים שחופרים המון בשבילם

ואז הבנתי שעיירה ענייה או עשירה זה אותו אורך חיים מפני שבעיירה עשירה חופרים הרבה וקוראים למחסל והם מתיםבמהרה  ובעיירה ענייה מתים מרעב.

 רק אצלנו חיים הרבה הרבה וזה אומר שכל מי שנולד פה יש סיבה למה הוא נולד במקום כל כך טוב.

שאני מיוחד ואני צריך לחיות הרבה אבל למה לחשוב מחשבות מיותרות אני פשוט המשכתי לצייר.

 ציירתי וילונות משיינים אצעיות דקות מאוד וציירתי מנורה עם אור מזרם שכל הזמן מוריד מהשן עוד שכבות .

ציירתי את הים שנקרא רוקאל קראתי בעיתון השבועי מניייר שיינים תחתונות שיש ים שנקרא רוקרניה .

הבית שציירתי היה ליד הים לא היה צריך להתאמץ וישר מגיעים אליו.

 לא נותנים לי להכנס ולאף אחד אומרים שזה רעיל ושזה הורג תוך שניות .

אני סיימתי את הציור ושמתי אותו בצד אמא ביקשה ממני לקנות ארוחת צהריים למחר ציטוס וביסלי ושתייה פנטה היא הביאה לי 300 שקלי חיידק שיהיה לי מספיק לכל מקום לחלק לשתיים 75 כל כניסה.

לפתע הרגשתי רעידת אדמה והפה של גור נפתח יותר מתמיד ראיתי את זה עוד מרחוק  הכניסו לפה משהו אפור זוהר ישר הבנתי זה גשר אוי לא כל האנשים היו בפניקה ראיתי את כולם רצים לים ומתאבדים אבל  אני אני אוטומטית רצתי למקום אחר הביייתה ואמרתי להוריי לבוא אחריי ההורים באו בלי הבנה הם ראו מה קורה רק עכשיו והתחילו לצעוק די לצעוק אמרתי להם יש לי פתרון רצתי אל הלואיסה פריס ואחזתי ביידים שלהם.

זה לא רעיןן טוב אמר אבא אתה עושה טעות אמרה אמא והנה הגענו אל הבור עברתי מתחת לגדר ואמרתי להם אנחנו נצליח יש לי תחושה שלושתנו התכוונתתה אתה לא לא אתה אלא אף אחד אני לא קופצת אל הלואיסה פריס וגם אתה לא ולפתע ראיתי מישהו מאחוריהם משוגע בעצם זה היה חבר שלי היו לו פנים של מסטול הוא בא עם סכין אל אבר ההורים שלי צעקתי להם תזהרו ולא הספקתי.

זה קורה הרבה שאנשים משתגעיםכשיש גשר קראתי על זה .

מרגע זה הבנתי מה אני צריך לעשות

.

.

.

.

.

.

..... קפצתי